בפסק דין שנתפרסם ביום 25.05.2006 בעניין ח. מיתר לבנין בע"מ (להלן- הקבלן) (ע"ש 1085/03), נדונה חבות במע"מ על פירות כספים שהופקדו בחשבון בנק במסגרת ליווי בנקאי "סגור" לטובת הקבלן.

סכום תמורת עסקת הזמנת הבניה היו ידועים מראש, ורובו הופקד על ידי הרוכשים, בבנק במסגרת הליווי. הכספים לרבות פירות שנתווספו להם, הועברו לקבלן לפי קצב הביצוע ובמסגרת הסכם.

הקבלן הוציא חשבוניות מס על חלק התמורה המוסכמת בכל תקבול בפועל, בעוד שלגבי פירות הסכומים שנמשכו מחשבון הליווי, נטען כי הללו הכנסות ריבית פק"מ, הפרשי שער, ריבית פקדונות מט"ח וכד', הפטורים ממע"מ. העקרון שהנחה את הקבלן בטיעונו זה היה כי חשבון הבנק  על הכספים המופקדים בו הינו למעשה שלו, כך שפירות הכספים הינם תשואות שונות שנצמחו בחשבון בנק "שלו", וממילא פטורות ממע"מ. לחלופין טען כי אין לראות בפירות כספי החשבון כחלק ממחיר העסקה לפי סעיף 7 לחוק או תמיכה שקיבל עוסק לפי סעיף 12 לחוק, ולחילופין טען כי  למעשה פירות החשבון הינם למעשה פיצוי על כך שהכספים שהיו מגיעים לו, הגיעו לחשבון הסגור ולא ישירות אליו, ופיצוי (לטעמו) אינו עסקה. בית המשפט קבע כך:

• אין לראות בחשבון הבנק כשייך לקבלן, אלא של הרוכשים.
• מלשון ההסכם עולה כי הפירות מהווים חלק מהתמורה המשתלמת בסופו של דבר לקבלן, ולכן יש לראותם כחלק ממחיר העסקה לפי סעיף 7, אשר תכליתו לכלול את התמורה הממשית בעסקה: בכסף ובשווה כסף, במישרין או בעקיפין.
• "לא ניתן לתת למערערת (הקבלן) לאחוז בזה, כלומר לשלם את המע"מ רק עם קבלת התשלום (בפועל), וגם מזה לא להניח את ידה, כלומר לא לשלם מע"מ על הפירות אשר הצטברו ונכללו באותו תשלום אשר רק לאחריו נעשה דווח." (במובחן מהלכת ארם משחקים שם דווח ושולם מראש המע"מ על מלוא מחיר עסקת תשלומים, ולפיכך נקבע שם כי הפרשי השער שנתקבלו בפועל מאוחר יותר, הינם "ערך הכסף", ופטורים ממע"מ).
• דין הריבית כדין הפרשי ההצמדה.
• אין כל מקום לראות בכספי הריבית כפיצוי הפטור ממס שכן הסכומים האמורים שולמו על פי הסכם מפורש והינם תנאי מסחרי מימוני בעסקה ואין לראות בהם פיצוי נזיקי הפטור ממס.